לפני שלושה חודשים בערך, נכנסתי לישיבה עם פנימייה. בהתחלה זה היה מאוד כיף להרגיש גדול וכל זה, אבל אחרי כמה זמן זה הופך לשגרה אפורה ולאט לאט זה מתחיל להימאס. החורף לא מוסיף במיוחד לאווירה וגם לא הקושי הלימודי. הגעגועים הביתה עולים...
יום חמישי אחד אני חוזר הביתה, ועל השולחן בסלון אני רואה מכתב עם הסמל המוכר שכבר מעלה חיוך על הפנים- "שמחה לילד".
עם התיק על הגב כמעט, פתחתי את המעטפה והוצאתי את ההזמנה שכבר שנה חיכיתי לה. אתם כבר יודעים שזו ההזמנה ל- כוכב נולד 3
זה הספיק בשביל לעלות לי את השמחה לחודש שלם. חודש שבו הייתי במצב של ציפייה למשהו גדול. גדול מאוד...
ערב הכוכב נולד... יש לי פרפרים בבטן, וברגע שהמסך האדום ניפתח ועדיאל המנחה התותח על הבמה נגמרו הפרפרים ושמחה עצומה הציפה אותי.
זה היה הערב הכי כיפי שהייתי בו בחיי! השמחה הזו ממשיכה להציף אותי עד עכשיו ונותנת לי המון כוח להחזיק.
איך אני אבטא את כל התודות למשפחה הענקית הזו -שמחה לילד- ולכל מי שהשקיע בכוכב נולד הזה בכל הפרטים. אתם פשוט עשיתם אותנו, ילדי שמחה לילד סניף ירושלים לילדים שמחים ומאושרים יותר. שה' ישלח לכם כל טוב והצלחה בכל מעשיכם!
א', חניך מסניף ירושלים.